Mitsvoth Lo Ta'asse

Chapitre 317
Chap. 317
הִזְהִירָנוּ מִלְּקַלֵּל אִישׁ אֵיזֶה שֶׁיִּהְיֶה מִיִּשְׂרָאֵל. וְהוּא אָמְרוֹ (וַיִּקְרָא יט, יד) ''לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ'', וְהָבֵן מִמֶּנִּי עִנְיָן זֶה הַחֵרֵשׁ מַהוּ, וְזֶה כִּי כְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ כְּשֶׁהִתְנוֹעֲעָה לִנְקוֹם מֵהַמַּזִּיק לְפִי צוּרַת הַהֶיזֵק הַקַּיֶּימֶת בַּדִּמְיוֹן הִנֵּה לֹא תָסוּר מֵהֱיוֹת מִתְנוֹעַעַת עַד שֶׁתִּגְמוֹל לַמַּזִּיק לְפִי צוּרַת הַהֶיזֵק הָרְשׁוּמָה בַּדִּמְיוֹן וְכַאֲשֶׁר שִׁלְּמָה לוֹ גְּמוּל תָּנוּחַ אוֹתָהּ הַתְּנוּעָה וְנֶעֶדְרָה מֵהִתְנוֹעֲעָהּ מִן הַדִּמְיוֹן, וּפְעָמִים יַשְׁלִימֶנּוּ גְּמוּל בִּקְלָלָה וּבְחֵרוּפִין לְבַד וְתָנוּחַ בְּדַעְתּוֹ בְּשִׁיעוּר מַה שֶׁהִגִּיעַ לַמַּזִּיק הֶיזֵּק בְּאוֹתָן הַמַּאֲמָרִים וְהַחֵרוּף, וּפְעָמִים יִהְיֶה הָעִנְיָן יוֹתֵר קָשֶׁה וְלֹא תָּנוּחַ אוֹתָהּ הַתְּנוּעָה עַד שֶׁתַּאֲבִידֵהוּ מָמוֹנוֹ אָז תָּנוּחַ בְּדַעְתּוֹ שִׁיעוּר מַה שֶׁהִגִּיעַ לוֹ מִכְּאֵב לְאִבּוּד מָמוֹנוֹ, וּפְעָמִים יִהְיֶה הָעִנְיָן יוֹתֵר קָשֶׁה וְלֹא תָּנוּחַ עַד שֶׁתִּנְקוֹם מִמֶּנּוּ בְּגוּפוֹ מִמִּינֵי הַהַכָּאוֹת וְחֶסְרוֹן הָאֵיבָרִים, וּפְעָמִים יִהְיֶה הָעִנְיָן יוֹתֵר קָשֶׁה וְלֹא תָּנוּחַ הַתְּנוּעָה עַד שֶׁתִּקַּח נֶפֶשׁ הַמַּזִּיק וְאֶת חֶלְקוֹ מִן הַמְּצִיאוּת וְזֶה הוּא הַתַּכְלִית, וּפְעָמִים תִּהְיֶה תְּנוּעַת הַנֶּפֶשׁ קְטַנָּה לְבַקָּשַׁת עוֹנֶשׁ הַמַּזִּיק וְזֶה לְקַטְנוּת עוֹנֶשׁ עַד שֶׁתָּנוּחַ הַתְּנוּעָה בִּצְעָקוֹת וְגָזְמוֹ עָלָיו וְקַלְּלוֹ אע''פ שֶּׁלֹא יִשְׁמַע אוֹתוֹ אָדָם וְלֹא יִהְיֶה בְּמַעֲמַד הַהוּא, וְזֶה מְפוּרְסָם מִפּוֹעַל בַּעֲלֵי הַחֵמָה וָכַעַס שֶׁתָּנוּחַ דַּעְתָּם בְּזֶה הַשִּׁיעוּר מֵהַחֲטָאִים הַקַּלִּים וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיֶה הַחוֹטֵא בִּלְתִּי יוֹדֵעַ בְּכַעֲסָם וְלֹא יִשְׁמַע בְּחֵרוּפֵיהֶם. וְאוּלַי יִהְיֶה בְּדַעְתֵּנוּ כִּי בְּתַכְלִית מַה שֶׁנֶּאֱסַר לָנוּ קִלְלַת אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל כְּשֶׁיִּהְיֶה שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ לְמַה שֶׁיַּשִּׂיגֵהוּ מִן הַצַּעַר וְהַכְּאֵב אֲבָל קִלְלַת הַחֵרֵשׁ אַחַר שֶּׁלֹא יִשְׁמַע וְלֹא יִכְאָב בּוֹ שֶּׁלֹא יִהְיֶה בָּזֶה חֵטְא, הִנֵּה הוֹדִיעָנוּ שֶׁהוּא אָסוּר וְהִזְהִיר מִמֶּנּוּ, כִּי הַתּוֹרָה לֹא הִקְפִּידָה בְּעִנְיָן הַמְּקוּלָּל לְבַד אֲבָל הִקְפִּידָה גַּם כֵּן בְּעִנְיָן הַמְקַלֵּל לְבַד כְּשֶׁהִזְהִיר שֶּׁלֹא יָנִיעַ נַפְשׁוֹ לִנְקִימָה וְלֹא יַרְגִּיל לִכְעוֹס, וְכֵן בַּעֲלֵי הַקַּבָּלָה הֵבִיאוּ רְאָיָה עַל אִיסּוּר קִלְלַת כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל מֵאָמְרוֹ (וַיִּקְרָא יט, יד) ''לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ''. וּלְשׁוֹן סִפְרָא אֵין לִי אֶלָּא חֵרֵשׁ מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל אָדָם תַּלְמוּד לוֹמַר (שְׁמוֹת כב, כז) ''וְנָשִׂיא בְּעַמְּךָ לֹא תָאֹר'' אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר ''חֵרֵשׁ'' מַה חֵרֵשׁ מְיוּחָד בַּחַיִּים יָצָא הַמֵּת שֶׁאֵינוֹ בַּחַיִּים. וּבִמְכִילְתָּא (וַיִּקְרָא יט, יד) ''לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ'' דִּבֵּר הַכָּתוּב בְּאוּמְלָלִין שֶׁבָּאָדָם. וְכָל מַה שֶׁאָמַרְנוּ בִּתְנַאי שֶׁיְּקַלֵּל בְּשֵׁם, וְכֵן כְּשֶׁקִּלֵּל עַצְמוֹ לוֹקֶה. הִנֵּה כְּבָר הִתְבָּאֶר שֶׁמִּי שֶׁקִּלֵּל חֲבֵירוֹ בְּשֵׁם עוֹבֵר בְּלָאו אֶחָד וְהוּא לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ. וּמִי שֶׁקִּלֵּל הַדַּיָּין עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין וְלוֹקֶה שְׁתַּיִם, וּמִי שֶׁקִּלֵּל נָשִׂיא לוֹקֶה שָׁלֹשׁ. וּלְשׁוֹן מְכִילְתָּא כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (שְׁמוֹת כב, כז) ''וְנָשִׂיא בְּעַמְּךָ לֹא תָאֹר'' אֶחָד דַּיָּין וְאֶחָד נָשִׂיא בְּמַשְׁמַע וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר (שְׁמוֹת כב, כז) ''אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל'' לְחַיֵּיב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מִכָּאן אָמְרוּ יֵשׁ מְדַבֵּר דָּבָר אֶחָד וְחַיָּיב עָלָיו מִשּׁוּם אַרְבָּעָה דְּבָרִים מִשּׁוּם (וַיִּקְרָא יט, יד) ''לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ'' וּמִשּׁוּם הָאָב וּמִשּׁוּם דַּיָּין וּמִשּׁוּם נָשִׂיא בְּעַמְּךָ מִכָּל מָקוֹם. הִנֵּה הִתְבָּאֶר מַה שֶּׁזְּכַרְנוּהוּ. וְהִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ בִּרְבִיעִי מִשְּׁבוּעוֹת. (קְדוֹשִׁים, הִלְכוֹת סַנְהֶדְרִין פכ''ו):
317
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source